מאירי על בבא בתרא ע״ט ב

« מאירי על בבא בתרא ע״ט ע״א מאירי על בבא בתרא פ׳ ע״א »

1 יבמות פתח ↗

וְאִי רַבִּי עֲקִיבָא, כִּי אָמַר לַהּ ״לְאַחַר שֶׁיַּחֲלוֹץ לִיךְ יְבָמִיךְ״ לִיתְפְּסוּ בָּהּ קִידּוּשֵׁי! דְּהָא שָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר: אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם. דִּתְנַן:

1 כתובות פתח ↗

וּמִי אִיכָּא מִידֵּי דְּאִילּוּ הַשְׁתָּא לָא קַדִּישׁ וּלְקַמֵּיהּ קַדִּישׁ? אָמַר רַבִּי אִלְעַאי: אַלְּמָה לָא? אִילּוּ הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״שָׂדֶה זוֹ שֶׁאֲנִי מוֹכֵר לְךָ לִכְשֶׁאֶקָּחֶנָּה מִמְּךָ תִּיקְדַּשׁ״, מִי לָא קָדְשָׁה?

1 הקדיש בור ריקן והזכיר בו שיהו המים העתידין להתכנס בו מוקדשין עמו לכשיכנסו אף זה לא מעל במים כשם שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם כך אין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם ומ"מ אם היו המים ברשותו הוקדשו שהרי באו לעולם וברשותו ויכול להקדישן לכשיכנסו וזה שאמרו במים הבאים דרך חצרו מ"מ לא באו שם עדין ויש חולקין לומר כן אף בשהיו בביתו ומטריחין עצמן בראיות שבפרק אע"פ בשמועת הא לא דמיא אלא למוכר שדה וביבמות בשמועת אין קדושין תופשין ביבמה ואין דבריהם נראין כלל:

« מאירי על בבא בתרא ע״ט ע״א מאירי על בבא בתרא פ׳ ע״א »